פלאפון תקשורת בע"מ נ' מסיקה

החלטה

העניין שבפני, התנגדות הנתבע לתובענה אשר הוגשה כנגדו על סכום קצוב.

אקדים ואציין כי ההתנגדות נדחתה על פי החלטתי מיום 10.2.2013, בהיעדר סיכומי טענות, ואולם בנדון הוגשה בקשה לביטול החלטה אשר ניתנה במעמד צד אחד. לכאורה, אמור הייתי לדון בבקשה כבקשה לביטול החלטה אשר ניתנה במעמד צד אחד; ואולם, הואיל ואין מדובר בבקשה לביטול מחובת הצדק, אלא בשיקול דעת בית המשפט, הרי שמקום הבכורה מוענק בהקשר זה לסיכויי ההגנה.

משכך, אין שונה בין הטעמים הנדרשים לשאלת קבלת ההתנגדות, לשאלת קבלת הבקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד בהיעדר סיכומי טענות; ולפיכך, לא ראיתי טעם לסווג הבקשה באופן זה או אחר, אלא הדיון בשתי הבקשות יהיה במאוחד; ככל שיוברר שישנם סיכויים להגנת הנתבע, ברי כי ישנה עילה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, ולהיפך.

התובענה הינה תובענה אשר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה כתובענה לסכום קצוב ע"ס 41,169 ₪, מתוכם 9,169 ₪ בגין חיוב שוטף, ו- 30,827 ₪ בגין ציוד אשר נרכש על ידי הנתבע במספר מועדים, ריבית והצמדה בסך 1,174 ₪ וכן הוצאות גביה.

הנתבע הגיש התנגדות לתובענה, ובמסגרתה טען כי התובעת לא עמדה בחובתה לספק לו כרטיסי סים וסוללות אשר התחייבה לספקם, אלא סיפקה אותם באיחור, וכן טען הנתבע כי התובעת העלתה את תעריפי השימוש בשירותיה שלא כדין ובניגוד למוסכם. הנתבע נסמך על חוות דעתה של חברת cellcheck, לפיה חשבונו חויב בחיובי יתר בהיקף של 5,372 ₪ + מע"מ (בתקופה של 18 חודשים אשר נבדקו), ולגישתו, ככל שהייתה מתאפשרת בדיקה למלוא תקופת ההתקשרות שבין הצדדים (מאז שנת 2008), סכום החיוב העודף היה ניכר בהרבה.

לאחר בחינת טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי מוצדק ליתן לנתבע רשות להתגונן בפני התובענה, בכפוף להפקדת הסכום אשר אינו שנוי במחלוקת. חלק הארי של התובענה, נוגע לעלות רכישת ציוד אשר הנתבע כלל לא טען כנגדה, וכלל לא הכחיש כי התקשרות כאמור בוצעה.

על פי המפורט בכתב התביעה ובתגובה להתנגדות, הנתבע רכש במועדים שונים 25 מכשירי טלפון סלולריים (11 מכשירים סלולריים בשנת 2008, 3 מכשירים בשנת 2009, 11 מכשירים בשנת 2010), ולא שילם את מלוא תמורתם, שכן לגבי כל המכשירים התחייב הנתבע לשלם בתקופה של 36 חודשים, והחוזה הופסק ובוטל בשל הפרתו הנטענת, בטרם חלוף התקופה כאמור. הנתבע אף השיב בהקשר זה, שמכשירי הטלפון אשר נרכשו, לא הושבו לתובעת (עמ' 3 לפרוטוקול שורה 22).

כימות המחלוקת בהקשר זה, אינו מציב תמונה מחמיאה בפני הנתבע, אשר הפנה טענותיו כלפי מלוא הכום הנתבע ממנו: גם אם ניקח את המפורט בחוות דעת חב' סלצ'ק, ונצרף את הנושא השנוי במחלוקת של אספקת 5 או 6 סוללות (כאשר הנתבע טוען שהתובעת הפרה התחייבותה לאספקת 5 סוללות נוספות בעוד התובעת מכחישה התחייבות בהקשר זה), אין הדבר עולה על הסכום הנתבע בהקשר של החיוב השוטף אשר בוצע.

לא יכולתי לקבל טענתו של הנתבע כמפורט בסעיף 10 ו- 13 לסיכומי טענותיו: מעיון בנספח לכתב התביעה, עולה כי בגין רכישת מכשירי הטלפון משנת 2008 נותרה יתרת חוב מצטברת של 1,481 ₪ (וההסכם בוטל במרץ 2011, טרם חלפו 3 שנים מאותו מועד), בגין רכישת המכשירים בשנת 2009 נותרה יתרת חוב בסך 5,834 ₪, ובגין רכישת מכשירים בשנת 2010 (וברי כי רק מקצתם שולמה שכן בתחילת 2011 בוטל ההסכם עקב ביטול הוראת הקבע) נותרה יתרת חוב של 23,508 ₪;

לאור כל האמור, סבורני כי הגנתו של הנתבע מגלה הגנה לכאורה, בהיקף מוגבל ביותר, בנושא הטענה לחיוב העודף והטענה הנוגעת למחלוקת הרלוונטית לרכישת הסוללות (אני אכן סבור שנושא זה שנוי במחלוקת, אם כי ערכו מינורי); כאשר נבחן הנושא מול רכישת מכשירים ויתרת חוב בגין מכשירים שנרכשו כחצי השנה שלפני ביטול ההסכם – כאשר הנתבע מודה שנותרו בידיו (אם כי טוען הוא ששילם עבור חלקם בכרטיסי אשראי, מבלי להביא כל אסמכתא לכך), מוצדק בהקשר זה, להורות על הפקדת ערובה אשר תבטיח כי התובעת לא תיאלץ לנקוט בהליכי גבייה בעניינם.

תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, מסמיכה את רשם ביהמ"ש להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים. יחד עם זאת, פסיקת בתי המשפט סייגה סמכות זאת, ונקבע כי יש להשתמש בסמכות זאת בשיקול דעת, כאשר סיכויי ההגנה הינם דחוקים עד מאוד, ותצהיר ההגנה "כמעט" שאינו מגלה הגנה (ראה לענין זה, א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מה' 10, עמ' 413, ע"א 219/65 דגני וקורנפלד נ' דגני, פ"ד יט (4) 149 וכן ע"א 680/89 בן אבו שיווק והפצה נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה (3) 757).

ייאמר כי ניתן להגמיש את התנאים ולגוונם בצורות השונות של ערובות וערבויות, ההולמות את נסיבות הענין (ע"א (ת"א) 458/80 מיטווך ובניו נ' בראל, פ"מ תשמ"א (1) 476).

כאמור לעיל, ההחלטה בעניין ביטול ההחלטה מיום 13.2.2013 שלובה בשאלת סיכויי ההגנה, ואני קבוע שלגבי הרכיב הנוגע לעלות המכשירים הסלולריים, אין לנתבע הגנה של ממש, או הגנה כלל.

לאור האמור, אני מורה כי ההחלטה המורה על דחיית ההתנגדות תבוטל לנתבע תינתן רשות להתגונן בפני התובענה כפוף להפקדת סך 30,000 ₪ בקופת בית המשפט (המהווים סכום שאינו שנוי במחלוקת).

הערובה כאמור תופקד עד ליום 10.10.2013, בהיעדר הפקדתה תידחה הבקשה לביטול החלטה.

ת.פ. ליום 11.10.2013.

ניתנה היום, כ"א אלול תשע"ג, 27 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: